ישיבה – הסבר כללי טרם העבודה
הפקודה “שב” היא אחת הפקודות החשובות ביותר בתהליך האילוף, והיא מהווה את הבסיס להבאת הכלב לרגיעה. הבנת התהליך הפיזי והפסיכולוגי שעובר הכלב בזמן ביצוע הפקודה תסייע לכם להשתמש בה ככלי מרכזי באילוף.
הפקודה “שב” כמפתח לרגיעה
- הצמדות לקרקע:
- הכלב נוטה להיצמד לקרקע כדי לסמן רגיעה או כניעה. תנועה זו טבעית לכלבים, והיא מתחילה בישיבה, ממשיכה לשכיבה (“ארצה”), ולבסוף התהפכות על הגב לחשיפת הבטן.
- הישיבה היא השלב הראשון בתהליך הרגיעה ולכן מהווה את הבסיס לאילוף.
שלבי הכניעה והרגיעה
- ישיבה:
- השלב הראשון בו הכלב מתיישב ומתחיל להראות סימני רגיעה.
- שכיבה (“ארצה”):
- הכלב ממשיך לשכב על הקרקע, מה שמעמיק את תהליך הרגיעה.
- חשיפת הבטן:
- השלב הסופי בו הכלב מתהפך על הגב וחושף את בטנו, סימן לכניעה מלאה ורגיעה.
תהליך הלימוד
- מוטיבציה:
- לימוד הפקודה “שב” מתחיל בעבודה עם מוטיבציה כמו חטיפים ותגמולים. המטרה היא לחזק את ההתנהגות הרצויה של הכלב ולהפוך את ביצוע הפקודה לחוויה חיובית עבורו.
- הפעלת לחץ (במידת הצורך):
- לאחר שהכלב למד את הפקודה בעזרת מוטיבציה, ניתן לעבור לשלב הפעלת הלחץ אם יש צורך בכך. המטרה היא ללמד את הכלב לבחור ברגיעה ובכניעה, כך שיבין שהפתרון לכל מאבק עם הבעלים הוא ויתור.
המלצות להמשך עבודה
- התחלה במוטיבציה:
- מומלץ להתחיל בלימוד הפקודה “שב” באמצעות מוטיבציה, ורק לאחר שהכלב מבצע אותה בצורה טובה, ניתן לעבור לשלב הלחץ.
- עדכון ומעקב:
- אל תשכחו לעדכן אותי בהתקדמות שלכם ולוודא שאתם מבצעים את האילוף בצורה נכונה.
סיכום
הפקודה “שב” היא כלי מרכזי באילוף הכלב לרגיעה. התחילו בעבודה עם מוטיבציה ורק לאחר מכן עברו לשימוש בלחץ, במידת הצורך. הקפידו על שלבי התהליך, וכך תבטיחו שהכלב ילמד לוותר ולהרגיע את עצמו בכל מצב. בהצלחה!
